פסק-דין בתיק תא"מ 29860-08-11 - פסקדין

: | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
29860-08-11
10.5.2012
בפני :
תמר בר-אשר צבן

- נגד -
:
אסף בוטח עו"ד
עו"ד תהילה אלחרט
:
מרדכי גוזלן
פסק-דין

התובע הוא עורך-דין שייצג את הנתבע בהליכי גירושין בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים ובבית הדין הרבני בירושלים. בתובענה הנדונה, שהוגשה בהליך של סדר דין מהיר, תובע הוא מהנתבע לשלם לו את שכר-טרחתו בסך של 40,000 ש"ח.

בישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 6.2.2012 הסכימו הצדדים להסדר הדיוני שהוצע על-ידי בית המשפט, שלפיו פסק הדין יינתן על דרך הפשרה, לפי סמכות בית המשפט לפסוק כך בהתאם לסעיף 79א בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וזאת לאחר שיסכמו את טענותיהם בכתב. עוד נקבע, שהצדדים רשאים לצרף לסיכומיהם מסמכים נוספים רלוונטיים, לרבות מסמכים אשר טרם הוגשו אל תיק בית המשפט.

סיכום טענות התובע הוגש ביום 1.4.2012 וסיכום טענותיו של הנתבע הוגש ביום 30.4.2012.

עיקרי טענות התובע

2.         עיקרי טענות התובע הן שמכוח ייפוי-כוח שעליו חתם הנתבע ביום 7.5.2009 ייצגו התובע ועורכת-דין ממשרדו (באת-כוחו של התובע בתובענה הנדונה), את הנתבע בהליכים האמורים (למען הנוחות, התובע ובאת-כוחו, יכונו להלן - התובע). לטענת התובע, הוסכם ששכר-טרחתו יעמוד על סך של 40,000 ש"ח בצירוף מע"מ, כמקובל בתיקי גירושין. ייצוג זה, כך נטען, היה בעקבות המלצת חבריו של התובע לעבודה, שאת מי מהם ייצג התובע בעבר בהליכי גירושין ובהליכים אחרים.

3.         כפי שפורט בסיכומי התובע ובמסמכים שצירף לסיכומיו, ייצוגו של הנתבע כלל את ההליכים והפעולות המשפטיות הבאות: לאחר שנגד הנתבע ניתנו שלושה פסקי דין בהיעדר הגנה בשלושה הליכים, הגיש התובע בשמו בקשה לביטול פסקי הדין ולארכה להגשת כתבי הגנה; לאחר שבוטלו פסקי-הדין נקבע מועד לישיבת הוכחות, והתובע הגיש לטענתו "תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבע ... המשתרעים על לא פחות מאשר 40 עמודים (תצהירים ונספחים)". משכך הוצגו הדברים, נעיר כבר עתה שדובר בתצהיר אחד מטעם התובע שהחזיק שני עמודים בלבד, וכי הנספחים ברובם הם תדפיסי חשבון בנק וצילום של תלושי משכורת; דיון בבית הדין הרבני בתביעת הכתובה שהגישה גרושתו של הנתבע, אשר מעיון בו עולה כי היה זה קדם משפט בלבד; ישיבת הוכחות בבית המשפט לענייני משפחה; הסכם גירושין שנערך ביום שבו התקיימה ישיבת ההוכחות ואושר עוד באותו יום על-ידי בית המשפט וזאת לאחר שהתובע טרח על הכנתו עוד קודם לכן. זמן מה לאחר מכן סודר הגט בין הנתבע לבין גרושתו, ללא נוכחות התובע או מי ממשרדו.

4.         לטענת התובע, מאז שהסתיים ייצוגו של הנתבע, פנה הוא אל הנתבע מספר פעמים כדי שישלם את שכר הטרחה. בתחילה, ביקש הנתבע לדחות את מועד התשלום, אך לאחר מכן התעלם מפניותיהם של התובע ושל אנשי משרדו. התובע טוען כי על הנתבע לשלם את מלוא הסכום הנתבע, בין בהיותו הסכום שעליו הוסכם בין הצדדים שישולם עבור שכר-טרחת התובע ובין בהיותו שכר-טרחה ראוי, בהתחשב בסוג ההליכים ובכל הכרוך בכך.

עיקרי טענות הנתבע

5.         הנתבע ביקש לדחות את התביעה שהוגשה נגדו, ולחלופין לחייבו לשלם לתובע שכר-טרחה בסכום סמלי, אשר יחולק לתשלומים רבים, כך שהנתבע יוכל לעמוד בתשלומם.

6.         לטענת הנתבע, אמנם חתם על-יפויי-כוח המייפה את כוחו של התובע לייצגו, אולם לא נערך כל הסכם בעניין שכר הטרחה שישולם לתובע. לטענתו, גם מעולם לא התחייב לשלם לתובע דבר עבור שכר-טרחתו ואף לא התקיימה בין השניים שיחה כלשהי בעניין שכרו של הנתבע.

התובע הפנה אל התצהיר מטעמו, שצורף אל הבקשה לביטול פסק-דין שהגיש התובע בשמו, שבה נאמרו במפורש הדברים הבאים: "... התייעצתי עם חברים בעניין זה, אלו הפנו אותי לעו"ד בוטח, כאשר הם התחייבו לשלם את שכר טרחתו" (פסקה 6).

בנוסף לכך הפנה הנתבע אל הבקשה לביטול פסק-דין שהגיש התובע בשמו, שבה נאמר בין השאר, כי "המבקש פנה לקבלת שירותיו של עורך-דין, אך נוכח לדעת כי אין הוא מסוגל לשאת בהוצאות גבוהות אלו, וזאת בשל מצבו הכלכלי. המבקש פנה לסיוע משפטי, אך נמסר לו כי אינו זכאי לקבלת סיוע משפטי ..." (שם, פסקאות 3-2). בהמשך הדברים נאמר כי מהטעמים המפורטים שם, לא נשאר לנתבע כל סכום לצרכיו הבסיסיים, כי מטעם זה התחייבו חבריו לשלם את שכר הטרחה לתובע, וכי הנתבע נאלץ לחיות על חשבון אחרים ולבקש הלוואות מבני משפחתו כדי להתקיים (שם, פסקאות 4, 5 ו-9). מכאן לטענת הנתבע, שהתובע ידע שאין לנתבע כל אפשרות לשלם לו את שכר הטרחה.

7.         הנתבע טוען עוד, כי אינו מתכחש לכך שככלל, יש לשלם תמורת שירות, אולם לטענתו, אין להחיל כלל זה על נסיבות המקרה הנדון, משני טעמים אלו: האחד, התובע מעולם לא הודיע לנתבע על כוונתו לגבות ממנו תשלום, ואף לא ערך הסכם שכר-טרחה. אילו היה התובע עושה כן, היה הנתבע, כך לטענתו, עוצר מייד את ייצוגו על-ידי התובע. השני, התובע עצמו ידע על מצבו הכספי של הנתבע ועל כך שלא יוכל לשאת בתשלום.

8.         הנתבע מוסיף וטוען, שגם בהליך הנדון לא יכול היה להיות מיוצג, מכיוון שאין ידו משגת לשלם שכר-טרחה לעורך-דין. מטעם זה, גם אין באפשרותו להעריך אלו מבין 116 עמודי הנספחים שצירף התובע אמנם רלוונטיים, והוא משאיר לבית המשפט לבחון זאת. מכל מקום, גם הנתבע שב ופירט את הפעולות המשפטיות שביצע התובע בהליכים שבהם ייצג את הנתבע, וזאת כדי "להעמידם לשאלה ולהערכה מול הסכום ההזוי אשר בכל מקרה לא הובטח, לא סוכם, ולא היה ידוע".

לטענת הנתבע, אילו דובר בהליך הנדון בפני בג"ץ, היה מקום לטעון שהתובע בא אל בית המשפט בחוסר ניקיון כפיים וזאת לטענתו, מטעמים אלו: ראשית, הסכום הנתבע מופרז ונתבע בידיעה ברורה שלנתבע אין אפשרות לשלמו, תוך מתן הצהרה לא נכונה שת התובע, כך לטענת הנתבע, כי הוסכם בעל-פה על סכום שכר הטרחה; שנית, התביעה נשלחה אל הנתבע ללא מכתב נלווה, אשר לטענת הנתבע מצביע על כוונת "מחטף" מצד התובע, וזאת בידיעה שהנתבע כבר נכשל בעבר באי-הגשת כתבי הגנה; שלישית, הגשת סיכומי הנתבע בהיקף מבהיל של ניירת; רביעית, התובע טען שהנתבע התחמק ממנו ומדרישות התשלום, בעוד שלטענת הנתבע, כלל לא היו פניות אליו. לטענתו, התובע האשימו בעבר בכך שהגם שייצג אותו חינם אין כסף, הנתבע "לכלך" על התובע בפני חבריו.

9.         לבסוף פירט הנתבע נתונים על אודות מצבו הכלכלי ועל חובותיו אשר נגרמו לטענתו, בשל התנהלותה של גרושתו, בשל סכום המזונות שבו חויב לשלם ועוד כיוצא באלו הוצאות. הנתבע הוסיף שנישא בשנית בחודש אפריל 2011 ועמד על מצבם הכלכלי הקשה שלו ושל זוגתו. למרות זאת הודיע שיכבד כל פסיקה של בית המשפט וכי כל אשר ייפסק, ישולם מתשלומי גמלתו של אבי רעייתו הנוכחית, שהוא אב לשישה ילדים המשתכרים בדוחק (לסיכומי הנתבע צורפו מסמכים לתמיכה בטענותיו בעניין מצבו הכלכלי).

דיון והכרעה

10.        אין מחלוקת שלא נערך הסכם שכר-טרחה בכתב שלפיו התחייב הנתבע לשלם לתובע סכום כלשהו עבור ייצוגו. לאור הדברים שנכתבו בבקשה לביטול פסק הדין שאותה הגיש התובע אל בית המשפט לענייני משפחה, ולאור הדברים שנכתבו בתצהירו של הנתבע, שאף הוא נערך בידי התובע, הרי שהתובע היה מודע גם לכך שאין ידו של הנתבע משגת לשלם לו שכר-טרחה, וכי מי שהתחייב לשלמו היו חבריו של הנתבע, שהיו אלו המליצו לנתבע לפנות אל התובע כדי לקבל את שירותיו.

לפיכך השאלה הטעונה הכרעה היא אם לאור העובדות האמורות, זכאי התובע לשכר ראוי בגין השירות שהעניק לנתבע. אם התשובה לכך תהיה בחיוב, כי אז נשאלת השאלה מהו סכום שכר הטרחה הראוי ההולם את הנסיבות הנדונות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>